כהן נ' אור הגנוז אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית בע"מ

פסק דין

תביעה שיטרית נגד מי שאינו חתום על השיק כמושך או כמסב, בה טוען התובע-המוטב על-פי השיק כי הנתבעת מחוייבת בתשלומו לאור הרשאה שניתנה על-ידה למושך.

הרקע

1.חברת אור הגנוז פרויקטים בע"מ (להלן: המושכת) משכה לפקודת התובע שיק בסך 51,885 ₪ שזמן פירעונו 7.3.2009 על חשבונה בסניף צפת בבנק הפועלים (ת/2). מנהל המושכת חתם מעל שם המושכת שהודפס על פני השיק (להלן: חתימת המושך). ביום 8.3.2009 הופקד השיק בחשבונו של התובע בבנק הפועלים, כשעל גב השיק מופיעה חתימת היסב שלו. לאחר שהשיק סורב, הגיש התובע ביום 18.3.2009 בלשכת ההוצאה לפועל (בתיק 07-00643-09-3) בקשה לביצוע השיק נגד המושכת ונגד הנתבעת (להלן: האגודה), שהייתה בעלת המניות היחידה במושכת. בטופס הבקשה ציין בא-כוח התובע כי "החייבים" (קרי, הן המושכת והן האגודה) חתומים על השיק.

2.האגודה הגישה התנגדות לביצוע השיק, לה צורף תצהירו של בנתור הלוי, שהיה בשעתו מזכיר האגודה (להלן: הלוי). בהתנגדות הועלו שתי טענות הגנה: (1)האגודה אינה חייבת מאומה לתובע; (2) אין בחתימת המושך כדי לחייב את האגודה, והיא נחתמה ללא הרשאה, מאחר ועל-פי תקנון האגודה ומסמכיה - דרושות לפחות שתי חתימות על גבי שיק כדי לחייב את האגודה.

3.הדיון בהתנגדות התקיים ביום 17.2.2010 בפני הרשמת (כתוארה אז) אייזנברג. לאחר חקירה נגדית של הלוי, שבסופה הודיע בא-כוח התובע על הסכמתו למתן רשות להגן, ניתנה לאגודה רשות להתגונן ונקבע כי תצהיר הלוי ישמש כתב הגנה מטעמה. בהחלטה שהעניקה לאגודה רשות להתגונן נאמר, בין השאר (ההדגשות הוספו - א"ג):

"2.בתצהיר שהגישה המבקשת לא טענה כי כלל אין חתימה מטעמה (חתימת מושך, מסב, ערב) על השטר, אלא טענה כי החתימה המופיעה על השטר אינה בהרשאה או בסמכות. מהאופן שבו נוסחה ההתנגדות ניתן היה להבין כאילו המבקשת חתומה על השטר אך מכחישה את תוקפה המחייב של החתימה. יחד עם זאת, במהלך החקירה וכשנשאל ב"כ המשיב על-ידי בית המשפט היכן מופיעה חתימת המבקשת על השטר ..., הסתבר כי המבקשת כלל אינה חתומה על השטר. אף כי למשיב טענות מטענות שונות כלפי המבקשת או מי מטעמה, הרי לא ברור לי כיצד הוגשה תביעה שיטרית כנגד המבקשת. יודגש כי אין המדובר בתובענה אזרחית אלא בתיק שנפתח לביצוע שטר ...

בשלב זה ולאור העובדה שבהתנגדות לא נטען מפורשות כי המבקשת כלל אינה חתומה על השטר אינני פוסקת הוצאות..."

4.בעקבות זאת, בישיבת קדם משפט ביום 25.9.2011 בטענה באת-כוח האגודה לראשונה כי האגודה אינה חתומה על השיק, ואילו בא-כוח התובע טען כי האגודה נתנה למושכת הרשאה לפעול בשמה.

תשתית עובדתית - גרסאות הצדדים

5.עד התביעה היחיד היה התובע עצמו. בתצהירו (ת/1) הוא תיאר את התשתית העובדתית העומדת ברקע עסקת היסוד, ואת נסיבות החתימה על השיק: לטענת התובע, שהינו משווק סיטונאי של בשר ועופות, הוא התקשר בהסכם עם המושכת ועם האגודה לאספקת בשר ועופות, ואת תמורתם קיבל במזומן ובשיקים. חתימת המושך על-גבי השיק נשוא התביעה הינה חתימתו של אברהם סופר (להלן: סופר), אשר באותה עת "חבש שני כובעים" - כובע מנהל המושכת וכובע של אחד משני בעלי זכות החתימה מטעם האגודה. מאחר ועל-פי דו"ח רשם החברות מיום 8.3.2009 (אשר העתקו צורף לתצהיר) כל מניות המושכת הוחזקו על-ידי האגודה, הרי האגודה היא אשר נתנה הרשאה לסופר לחתום מטעמה על השיק.

6.מטעם האגודה הוגש תצהירו של מזכיר האגודה החל ממאי 2011, דוד מנחם (להלן: מנחם) (נ/1) אשר לא נכללה בו גרסה עובדתית כלשהי, אלא רק טענות משפטיות, עם הפתיח המוכר: "לפי יעוץ משפטי שקיבלתי ..". למרות זאת, נחקר מנחם בחקירה נגדית, והשלים את שהחסיר בתצהירו.

הוכחת הגרסה העובדתית על-ידי התובע

7.גרסת התובע בתצהירו מבוססת על מספר טענות עובדתיות אשר - לנוכח כפירת האגודה בחבותה על-פי השיק - רובץ נטל הוכחתם על התובע: (1) התובע התקשר בעסקת היסוד עם האגודה; (2) האגודה נותרה חייבת לתובע את סכום השיק; (3) השיק שמשכה המושכת לפקודת התובע הינו בגין חוב של האגודה; האגודה נתנה למושכת (או לסופר) הרשאה לשלם לתובע את חובה, או הרשאה לסופר לחתום על השיק בשמה. להלן אבחן האם הוכחו טענות עובדתיות אלו.

8.לא עלה בידי התובע להוכיח כי הוא התקשר עם האגודה (להבדיל מהמושכת) בעסקת היסוד נשוא השיק. שלוש אינדיקציות מצביעות על ההיפך - על קיומה של התקשרות התובע דווקא עם המושכת ולא עם האגודה:

(א) התובע ציין בחקירתו החוזרת כי ההתקשרות העסקית נעשתה בעל-פה, ובחקירתו הנגדית הסביר כי חשבוניות, קבלות ותעודות משלוח היו התיעוד המצביע על קיום עסקת היסוד (עמ' 19). אולם התובע נמנע מלהציג מסמכים אלו, האמורים להימצא בחזקתו, על מנת שניתן יהא ללמוד מהם עם מי הוא התקשר. הימנעות זו מהצגת הראיות פועלת לחובתו.

(ב) טענת התובע לפיה הוא התקשר עם האגודה אינה מתיישבת עם דבריו לפיהם, בהתאם להוראת סופר, הוא הנפיק חשבוניות, קבלות ותעודות משלוח על-שם "ברכת הדרך", שהייתה רשת בעלת שלושה סניפים (במושב אור הגנוז, בחצור ובצפת) אותה הפעיל סופר, וכי "אבי סופר הוא נתן לי את העוסק מורשה ואת כל הפרטים" (עמ' 17);

(ג)בחקירתו הנגדית העיד התובע על האופן שבו קיבל בסוף כל חודש את התשלום עבור הסחורה שסיפק: תחילה היה סופר בודק את החשבוניות לתשלום אשר הוגשו לו על-ידי התובע ומאשרן, ואילו בשלב השני היה "מזכיר הישוב" (שישב באותו משרד, ואליו הופנה התובע על-ידי סופר) קובע את המועדים בהן תשולמנה החשבוניות אותן אישר סופר. אין בדרך זו של אישור התשלומים כדי להצביע על האגודה כבעלת דברו של התובע בעסקת היסוד שבגינה נמשך השיק. דווקא נסיבות מסירתו של השיק לידי התובע מצביעות על המושכת, ולא על האגודה, כבעלת דברו. לשאלה ממי קיבל את השיק נשוא התביעה השיב התובע (ההדגשה הוספה - א"ג):

"קיבלתי אותו מגב' כהן, מנהלת החשבונות בסניף אור הגנוז פרויקטים במושב אור הגנוז" (עמ' 19).

9.התובע לא הניח כל תשתית עובדתית לטענתו כי האגודה נותרה חייבת לו את סכום השיק. החזקה על תמורה שניתנה בעד שטר (סעיף 29(א) לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן: פקודת השטרות)), אשר הופכת את נטל הבאת הראיות, חלה ביחסים שבין הצדדים לשטר, ואין היא פועלת ביחסים בין צד לשטר לבין צד שלישי שאינו צד לשטר ואין חתימתו מתנוססת עליו. כאמור לעיל, על גבי הבקשה לביצוע השיק, אותה הגיש בא-כוח התובע בלשכת ההוצאה לפועל (ת/2) נרשם על-ידו כי "החייבים" חתומים על השיק, אולם הדבר אינו נכון, שהרי על השיק שנמשך על ידי המושכת מתנוססת חתימה אחת (של סופר) על גבי שמה המודפס של המושכת (ולא של האגודה). אף אם היה עולה בידיו של התובע להוכיח כי הוא התקשר עם האגודה, הרי - בהעדר חזקה על תמורה שנתן התובע לאגודה, ובהעדר ראיה לחוב האגודה לתובע - לא הוכח כי האגודה נותרה חייבת לו סך של 51,885 ₪.